אפליקציית Native בלוח זמנים קצר ובתקציבים הגיוניים? יש דבר כזה

חדירת הסמארטפונים והטאבלטים הפכה לעובדה מוגמרת ודו”ח רשמי של חברת אריקסון שהתפרסם לאחרונה צופה שעד שנת 2021 יהיו בעולם כ-28 מיליארד טלפונים חכמים (פי 3.5 מהיקף האוכלוסייה). עם נתונים כה מובהקים אין כל צורך להכביר במילים אודות החשיבות שבנוכחות ווירטואלית במובייל.

השאלה המרכזית שנותרה היא לא “למה?” אלא “איך?”. כלומר, מהי הפלטפורמה הנכונה ביותר עבור הארגון או החברה מבחינת פיתוח אפליקציות. כיצד מתגברים על האתגרים הכרוכים במהלך של השקת אפליקציה, ואיך עושים את זה במקסימום Value For Money ובלוחות זמנים קצרים.

הדברים בולטים ביתר שאת כאשר מדובר על אפליקציות תוכן שמראש מיועדות להוות פלטפורמה מסחרית בפני עצמן. למשל, אפליקציות לתוכן חדשותי, אפליקציות של רשתות חברתיות, אפליקציות המייצגות גופים מסחריים (כמו בנקים), אפליקציות של גופים ממשלתיים הפונות לציבור הרחב ועוד.

אפליקציות תוכן מציבות למפתח אתגרים טכנולוגיים רבים בשל הצורך לתת מענה למגוון קהלים כגון משתמשים, מפעילים, ספקים, לקוחות, מפרסמים ועוד. כל זאת תוך חתירה לסינרגיה טכנולוגית השומרת על חוויית משתמש והמקפידה על ביצועים מדויקים.

סוגי אפליקציות

קיימות כיום שלוש אופציות עיקריות לפיתוח אפליקציות תוכן – אפליקציות Web שהן למעשה אתרי אינטרנט מבוססי HTML המותאמים למובייל (Responsive), אפליקציות Native אשר מפותחות באופן ייעודי לפי מערכות ההפעלה הרלבנטיות (iOS, Android) ואפליקציות היברידיות שכתובות בקוד יחיד ומאפשרות שימוש בכמה מערכות הפעלה במקביל.

מכיוון שאפליקציות Web אינן “אפליקציות” בהגדרתן הקלאסית ופועלות כאתרי אינטרנט שהגישה אליהן היא מהדפדפנים בלבד, סמנכ”לי טכנולוגיות ומנהלי דיגיטל העומדים בפני פיתוח אפליקציה מתחבטים בדרך כלל בין שתי האופציות האחרות – אפליקציית Native או אפליקציה היברידית.

בין Native ל-Hybrid

מבלי להיכנס לעובי הקורה, ידוע כי אפליקציית Native מציגה בסופו של היום את הביצועים הטובים ביותר. זאת מכיוון שהיא נכתבת בשפת הקוד של המכשיר ומנהלת עמו דיאלוג טבעי (Native). כזה שמאפשר הגעה לביצועים מעולים תוך ניצול מלוא הפונקציונאליות הטבועה במכשיר. חסרונה הגדול הוא בכך שהמחיר לפיתוח אפליקציות Native הוא גבוה וכך גם לוחות הזמנים נחשבים ארוכים באופן משמעותי.

אפליקציות היברידיות, מנגד, עושות שימוש ברכיב דפדפן פנימי (WebView) ומאפשרות פיתוח בטכנולוגיות Web כמו HTML5, CSS ו-Javascript. זהו הליך פיתוח יעיל ומהיר שחסרונותיו הבולטים באים לידי ביטוי בחוויית משתמש (UX), העדר גישה למלוא היכולות של המכשיר ובסופו של היום תחושה שזה לא בדיוק “הדבר האמיתי”.

פלטפורמה חדשה שמשנה את כללי המשחק

מצב זה, אשר מאלץ חברות וארגונים לקבל בחירה לא פשוטה לגבי פיתוח אפליקציות, הוליד פתרונות המהלכים על התפר. קרי, תוכנות מתקדמות אשר מטרתן לשלב את הטוב מכל העולמות – גם אפליקציית Native במלוא מובן המילה (עם ביצועים אופטימאליים וחוויית משתמש בסטנדרטים גבוהים), וגם זמני פיתוח קצרים ועלויות בתקציבים אטרקטיביים.

המענה יכול להיות מבוסס על מערכת מתוחכמת לפיתוח אפליקציות Native שסוד קסמה טמון במגוון רחב של ממשקים מוכנים ומודולריים. הממשקים עוברים תהליך מלא של קסטומציה לצרכי העסק ומתחקים אחר קהל היעד ומטרות האפליקציה.

זו שיטת עבודה יעילה ביותר המספקת פתרון מקצה לקצה שכולל את כל האלמנטים המוכרים לביצועי אפליקציה מיטביים. זאת במקביל לכך שהיא מעניקה גמישות גבוהה ברמת Custom Made עם לוחות זמנים קצרים לפיתוח וקיצור משמעותי של אלמנט ה-Time to Market. האפליקציה והמידע נהנים לא אחת גם מאירוח בענן שמוסיף מעטפת שלמה של אחסון, גיבוי, אבטחה ורוחב פס.

שימוש בטכנולוגיה הנ”ל מתאים את האפליקציה כבר מהיום הראשון לכל מערכות ההפעלה ומכשירי הקצה ומגיש חוויית משתמש בסטנדרטים בלתי מתפשרים (UI ו-UX). זאת תוך שימוש במלוא הפונקציונאליות של המכשיר ועל בסיס ניתוח הצרכים והמטרות. היתרונות הללו מתחברים כמובן עם היתרונות המוכרים שמתקבלים באפליקציית Native דוגמת מגוון אפשרויות לקבלת נתונים עבור האפליקציה, ניתוח ואנליזה של פעילות המשתמשים, כלים אפקטיביים להחזרת לקוחות לאפליקציה, עדכון ושליחת Push Notifications, אפשרות לעבודה לא מקוונת (Off-Line), פיתוח ערוצי מכירות ועוד.